פסק דין נגד אסי צור

תביעה זו הוגשה מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, המכונה בפי כל "חוק הספאם" ("החוק").

הנתבעים אסי צור וסמרטה שלחו לתובע 35 הודעות פרסומת, החל מחודש אוגוסט 2019.

לאחר שביקש להסירו מרשימת הדיוור – ועד לחודש אוגוסט 2020.

התובע אינו מכחיש כי יתכן שנרשם לאתר הנתבעים בעבר, אולם לדבריו החל מהמועד בו ביקש להסירו מרשימת התפוצה.

על הנתבעים אסי צור היה להסירו מיד ולחדול מלשלוח לו הודעות פרסומת נוספות.

הודעת סירוב ראשונה נשלח ה על ידי התובע ביום 6.8.19, בדרך של משלוח תשובה ("השב") לאחת מהודעות הפרסומת שנשלחו אליו.

בהודעה זו ביקש התובע להפסיק לשלוח לו פרסומות לשתי כתובות הדוא"ל שלו, הן זו המסתיימת בסיומת WALLA.COM  .

והן זו המסתיימת בסיומת .WALLA.CO.IL יובהר כי למעט השוני בסיומות הנ"ל, יתר אותיות הכתובות זהות.

לאחר משלוח הודעת הסירוב הוסיפו הנתבעים ושלחו לתובע עוד 16 הודעות פרסומת נוספות,

עד שביום 18.5.20 התקבל בידי הנתבעים מכתב התראה מאת ב"כ התובע ("מכתב ההתראה"),

בו הוא שב ודורש להסיר את התובע על שתי כתובותיו מרשימת הדיוור.

גם לאחר מכתב ההתראה, נשלחו 19 הודעות פרסומת נוספות, כך עד ליום 23.8.20.

תוך שבמהלך תקופה זו נשלחו שתי תזכורות נוספות מאת ב"כ התובע.

הנתבעים מכחישים אמנם את קבלת שתי  התזכורות אולם אינם מתכחשים לקבלת מכתב ההתראה.

עוד קודם לכן, ביום 25.5.20, שלחו הנתבעים לב"כ התובע מכתב תגובה למכתב ההתראה ("מכתב התגובה"),

במכתב התגובה נכתב בין היתר כי הודעת הסירוב הראשונה מיום 6.8.19 מעולם לא הגיעה לידי הנתבעים.

ואולם הנתבע 1 בעדותו הודה כי הודעת סירוב זו אכן נתקבלה בידי הנתבעת, אך לא בוצעה הסרה מלאה.

אלא רק מאחת משתי הכתובות של התובע.

מכל מקום גם לאחר משלוח מכתב התגובה הוסיפו הנתבעים אסי צור לשלוח לתובע

כחמש עשרה הודעות פרסומת נוספות עד להסרתו הסופית כאמור ביום 23.8.20.

בסך הכל, במהלך התקופה שבין חודש אוגוסט 2019 לבין חודש אוגוסט 2020 נשלחו על ידי הנתבעים לתובע 35 הודעות פרסומת,

כל זאת לאחר משלוח הודעת הסירוב. עוד יצוין כי בכותרת הודעות הפרסומת לא נכתבה המילה "פרסומת" כנדרש בהוראות החוק.

הנתבעים טוענים טענות הגנה שונות.

בין היתר טוענים שמקור השגגה הוא בכפילות הכתובות של התובע;

עוד טעונים כי התובע 'עקץ' את מערכות הדיוור של שלהם בכך שעשה שימוש בדף נחיתה ישן;

התובע פעל שלא כדין בכך שנמנע מלחוץ על כפתור "הסר"

ולחלופין לא עשה שימוש בכל מגוון דרכי ההסרה הנוספות הקיימות באתר של הנתבעים או בגוף הפרסומת;

התביעה מונעת ממניעי נקם של ב"כ התובעת לאחר שהנתבע לא קיבל אותו לעבודה מספר שנים קודם לכן;

עוד טוענים הנתבעים כי משלוח דברי הפרסומת נעשה בשוגג, 'שלא ביודעין' ולא מתוך כוונה לשלוח דברי פרסומת למי שאינו מעוניין בכך;

עוד טוענים כי על אף פעולות ההסרה שנעשו, שב התובע פעם אחר פעם ונרשם בעורמה לקבלת דברי פרסומת

בדרכים שונות ומשונות אף לאחר שהוסר, הכול מתוך מטרה להתעשר שלא כדין על חשבונם.

אחר ששמעתי בקשב את עדויות הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

משהוכיח התובע כי ביקש להסירו מרשימת התפוצה, הנטל עובר לכתפי הנתבעים להוכיח כי פעלו כדין,

ועליהם להמציא הסבר מניח את הדעת כיצד זה הוסיפו להישלח מטעמם הודעות כה רבות.

לא נמצאו תימוכין וראיות התומכים בטענות ההגנה של הנתבעים. אסי צור

הנתבעים הציגו צילומי מסך שונים  מתוך מערכות ניהול הלקוחות והדיוור שלהם במסגרת כתב ההגנה,

אולם לא ניתן ללמוד מכך דבר.

מדובר בראייה המבקשת להוכיח עניין שבמומחיות ונדרש היה להוכיח זאת באמצעות חוות דעת מומחה,

לחלופין באמצעות נציגים של חברות השונות אשר צילומי מסך מהאתרים שלהן הוצגו כראיות.

הדבר לא נעשה, ובוודאי שצילומי מסך אלה והמשמעות הנובעת מהם, אינם מצויים בידיעתו השיפוטית של בית המשפט.

בין היתר ורק לשלם הדוגמה, הוצג צילום מסך של מערכת 'רב מסר' ממנה מבקשים הנתבעים ללמוד

כי התובע שב ונרשם לקבלת הודעות בתאריך 19.3.20 לאחר שהוסר בתאריך 6.8.19.

אולם, הדבר אינו מסביר כיצד זה הוסיפו להתקבל הודעות פרסומות רבות בין שני תאריכים אלו.

הנתבע הסביר כי התובע שב ונרשם מספר פעמים ואילו בצילום המסך ניתן לראות רק את הפעם האחרונה שבה נרשם

ועל כן יש להניח כי התובע נרשם פעמים נוספות קודם לכן.

ואולם, הדבר לא מסביר כיצד הוסיפו להישלח הודעות פרסומת נוספות,

גם לאחר מכתב ההתראה ואף לאחר מכתב התגובה שנשלחו בחודש מאי 2020,

שהרי אף לפי דברי הנתבע, התובע לא שב להירשם לקבלת הודעות פעם נוספת לאחר יום 19.3.23.

כך או כך, על מנת להוכיח טענה כה חריגה, לפיה התובע שב ונרשם פעם אחר פעם בדרכי עורמה

תוך שבמקביל הוא מבקש להסירו מרשימת התפוצה, נדרש לעמוד בנטל של ממש ואין די בהתרשמותו של הנתבע.

בהתאם להוראות סעיף 30א לחוק, אין לשלוח דברי פרסומת לאדם בלא קבלת הסכמתו,

ואף אם ניתנה הסכמתו, אין להוסיף ולשלוח לו הודעות לאחר ששלח הודעת סירוב.

סעיף קטן (ד) קובע כי הודעת הסירוב יכולה שתינתן "בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת".

סעיף קטן (ה)(1)(א) קובע כי בגוף דבר הפרסומת חובה לציין את המילה "פרסומת" בכותרת ההודעה,

הדבר לא נעשה בענייננו.

אכן יש להניח, כי לו היה עושה התובע שימוש בכפתור "הסר" הייתה מתבצעת הסרה באופן אוטומטי.

העובדה שהתובע שלח הודעה מילולית, על אף שפירט בה את שתי כתובות הדוא"ל שלו,

תרמה לכך שנציג מטעם הנתבעים שגה וחסם כתובת אחת בלבד – זו שהופיעה בכותרת כתובת שולח ההודעה.

אותו נציג ככל הנראה לא שם לב לכך שבגוף ההודעה מבוקש לבצע הסרה משתי הכתובות גם יחד.

לעובדה זו יש ליתן משקל בנסיבות העניין, אולם היא איננה שוללת את הזכות לפיצוי.

דין התביעה אפוא להתקבל בעיקרה, אולם באשר לסכום הפיצוי, מצאתי להעמידו על סך של 10,000 ₪.

לצורך כך הבאת בחשבון שיקולים אלו:

היקף ההפרה, היינו מספר ההודעות שנשלחו לאחר בקשות ההסרה השונות;

העובדה שחלק מהפרסומות נשלחו אף לאחר מכתב התגובה מטעם הנתבעים למכתב ההתראה שנשלח מאת ב"כ התובע;

היעדר הכותרת "פרסומת" בכותרת ההודעות; אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו ועידוד הנמען למימוש זכויותיו.

מנגד הבאתי בחשבון את העובדה שהתובע לא עשה שימוש בכפתור ההסרה האוטומטי,

דבר שהיה ככל הנראה חוסם את קבלת ההודעות; את עקרון "התועלת השולית הפוחתת" לפיה,

ככל שגדל מספר הודעות הפרסומת כך ניתן להגשים את תכלית החוק תוך ייחוס סכום נמוך יותר לכל אחת מההודעות;

עוד נתתי דעתי לכך שהנתבעים פעלו ככל הנראה תוך רשלנות מקצועית אך לא בכוונת זדון.

סוף דבר,  הנתבעים ישלמו לתובע סך של 10,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

<#11#>

ניתן היום כ"א אדר תשפ"ג, 14/03/2023 בהעדר הצדדים.