פסק דין נגד לוטוסנד בגין ספאם ששלחו- מה זה ספאם?

לוטוסנד ספאם תביעה על סך של 31,000 ש"ח

1. התובעת הינה הבעלים של תיבת דוא"ל שכתובתה reutra01@gmail.com.
2. הנתבעת הינה חברה המפעילה אתר אינטרנט וכן יישומון המאפשרים מילוי ומשלוח טפסי הגרלה של מפעל הפיס באמצעים אלקטרוניים.
3. התובעת קיבלה לכתובת הדוא"ל שלה דברי פירסומת מאת הנתבעת, לטענת הנתבעת, לאחר שזו נרשמה לשירותיה ביום 1.2.2018,
   הרשמה הכוללת הסכמה – לטענת הנתבעת – לקבלת דברי פירסומת. עוד יצויין כי לטענת הנתבעת, התובעת נרשמה תחת שמה לפני הנישואין "רעות גמזו".
4. ביום 17.4.2019 שלחה התובעת לנתבעת הודעת דוא"ל לתיבת הדואר המופיעה בדברי הפירסומת של הנתבעת, כדלקמן:
   "נא להפסיק לשלוח לי פירסומות ולהסיר אותי מרשימת התפוצה" (להלן: "הודעת הסירוב").
   התובעת טענה כי בחרה בהודעה זו ולא בדרך ההסרה באמצעות לחצן "הסר" הקיים בכל דברי הפירסומת
   עקב חששה מכך ששימוש בלחצן עלול לחשוף את מחשבה לרוגלות זדוניות ולפגיעות.

5. לאחר הודעה הסירוב שלחה הנתבעת לתובעת 31 דברי פירסומת נוספים.

6. משלוח דברי הפירסומת נפסק רק לאחר שהנתבעת קיבלה מכתב התראה לפני תביעה מאת ב"כ התובע,
   שנשלח ביום 26.6.2019 בדואר רשום והתקבל אצל הנתבעת ביום 12.7.2019.
7. התובעת טוענת כי מערכת עובדות זו מקנה לה את הזכות לפיצוי בסך של 1,000 ₪ בגין כל דבר פירסומת,
   כקבוע בסעיף 30(א)(י)(1) לחוק התקשורת (בזק ושירותים),תש"ב – 1982 (להלן: "החוק").
8. כאמור, הנתבעת טוענת כי הודעת הסירוב התקבלה מתיבת דואר אשר שמה "רעות רצון".
   לאחר שהתקבלה אצלה הודעת הסירוב, היא ערכה חיפוש על מנת לאתר משתמש בעל שם זה,
   ואולם לא נמצא, שכן התובעת נרשמה תחת השם "רעות גמזו", שהוא כאמור שמה לפני הנישואין.
   מאחר ולא נמצא משתמש בעל שם כזה, נשלח לה מדריך להסרה מ"גוגל"
   שכן הנתבעת סברה כי הרישום נעשה מרשימת התפוצה של "גוגל".
9. הנתבעת טוענת כי למדה על שם הרישום של התובעת רק ממכתב האתרעה,
   וביום העסקים הראשון שלאחר מכן, הסירה את התובעת מהמאגר שלה.
10. הצדדים ניסו לגרור את בית המשפט לשאלות צד אשר ההכרעה בהן אינה רלוונטית,
    לרבות שאלת ההסכמה לקבלת דברי הפירסומת,
    ואולם בסופו של יום ההכרעה הדרושה הינה בשאלה אחת ויחידה בלבד והיא בשאלת תקפותה של הודעת הסירוב.
    אדגיש כי אין כל רלוונטיות לעובדה שהתובעת בחרה להסיר עצמה באמצעות הודעת דוא"ל שכן הוראת סעיף 30(ה)(1)(ג) לחוק קובעת מפורשות כי:

"זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד),
ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין,
ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב"

דהיינו, המחוקק בחר ליתן בידי התובעת את הברירה לבחור לשלוח הודעת סירוב
באמצעות משלוח הודעה לתיבת הדוא"ל המופיעה בדברי הפירסומת, ומפעלה התובעת כך אין הנתבעת רשאית להלין על כך.

11. הנתבעת טענה כי התובעת הכשילה את איתורה על ידי הנתבעת,
    בכך ששלחה את הודעת הסירוב מתיבת הדוא"ל שלה המוגדרת תחת השם "רעות רצון" (שמה לאחר הנישואין)
    בעוד שרישומה אצל הנתבעת היה תחת השם בו נרשמה – "רעות גמזו" (שמה לפני הנישואין).
    ואולם, דין טענה זו להידחות. מעותק הודעת הסירוב אשר צורף לכתב התביעה,
    עולה מפורשות כי כתובת הדוא"ל של התובעת מופיעה באופן מפורש בסמוך לשמה.
    על כן, על פני הדברים, לא היה כל קושי לאתר את התובעת באמצעות תיבת הדוא"ל שלה, ולאו דווקא באמצעות שמה.
    הנתבעת יכולה היתה לסתור אפשרות כזו אך לא הובאה כל עדות על כך שהחיפוש אינו יכול להיעשות באמצעות כתובת הדוא"ל.
12. עוד טענה הנתבעת כי לא ניתן לשלול את האפשרות כי התובעת הוסרה מרשימת התפוצה
    על ידי הנתבעת מיד לאחר משלוח הודעת הסירוב, אך היא חזרה ורשמה עצמה מחדש בפרופיל האישי שלה על מנת לגבש עילת תביעה.
    התובעת נחקרה על אודות טענה זו אך הכחישה אותה, ולא הובאו לגביה ראיות כלשהן.
    טענה זו הינה במהותה טענת מירמה אשר הנטל להוכחתה הינו גבוה במיוחד,
    וכאמור, מעבר להשלכת הטענה לאוויר העולם, לא הובאו ביחס אליה ראיות כלשהן.

13. החוק קבע מפורשות בהוראת סעיף 30(י)(5)(א) כי אין למפרסם הגנה – לוטוסנד ספאם

    מקום ששיגור דבר הפירסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען.
    מקום שהוכח שהודעת הסירוב ניתנה כדין, הרי שאין לנתבעת כל הגנה לעניין אחריותה המשפטית.

14. טענה נוספת בפי הנתבעת והיא כי התובעת אגרה הודעות דוא"ל במשך חודשיים. בטענה זו יש ממש.
    אכן, התובעת היתה יכולה לפנות לנתבעת זמן קצר לאחר הודעת הסירוב,
    לאחר שראתה שהיא ממשיכה לקבל דברי פירסומת, ולדרוש את הסרתה בשנית.
    התובעת לא עשתה כן, ולא הקטינה את ניזקה כפי שהיתה חייבת לעשות.
    התובעת נחקרה בעניין זה (עמ' 5 ש' 30 ואילך), אך לא היתה בפיה תשובה מניחה את הדעת.
15. נוכח כל האמור, אני מעמיד את סכום הפיצוי לו זכאית התובעת בנסיבות אלה על הסך של 10,000 ₪.

בנוסף תישא הנתבעת באגרת המשפט וכן בשכר טירחת עו"ד בסך של 2,340 ₪.

ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 60 יום.

ניתן היום, כ"ה שבט תשפ"ג, 16 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.

למידע נוסף, מוזמנים לפנות אל משרדנו