גם לך נמאס ששולחים לך ספאם? ובכך מפרים את חוק הספאם

מכת הפרסומות שמציפות את כולנו בזמן האחרון מטרידה ומזיקה.

במקום לעבור על סדר היום, ניתן לעשות מעשה ולהגיש תביעת ספאם.

בתחילה, תמיד מומלץ לפנות אל המפרסם ולדרוש ממנו לחדול משיגור הספאם.

ככל שהמפרסם ממשיך לשגר לך פרסומות ספאם, ניתן לפעול במס' דרכים.

דרכים לפעול נגד משגרי ספאם

בתחילה יש לאתר את המפרסם, ולצורך כך ניתן לעשות תחקיר בגוגל.

ככל שגוגל לא מעלה דבר בנוגע לאותה פרסומת/מפרסם, ניתן לנסות לרכוש מאותו מוצר.

לאחר שתרכשו מהמוצר, ניתן לזהות את המפרסם על בסיס הפרטים שמופיעים בחשבונית.

עוד דרך היא לבקש הסכם (ככל שמדובר בספאם הלוואות) ואז יהיו פרטי המפרסם על החוזה.

מכתב התראה בטרם פניה לבית משפט

במשרדנו אנו פונים למפרסם בטרם הגשת תביעה, וזאת ע"מ למנוע הליכים משפטיים.

חלק נכבד מהמפרסמים, בוחרים להתפשר ע"מ לחסוך טרחה ובזבוז משאבים לצדדים.

לרוב משתלם למפרסם להתפשר, שכן, פנייתנו היא רק לאחר שנמצא כי המפרסם הפר את החוק.

ככל שהמפרסם לא יסכים להתפשר, נמליץ לך להגיש תביעה לבית משפט בייצוג מקצועי של משרדנו.

הגשת תביעת ספאם 

תביעה לבימ"ש כנגד מפרסם תוגש לאחר שמשרדנו עשה כל שביכולתו להימנע מההליך ולהגיע לפשרה.

אם מפרסם לא משכיל שעליו לפצות על כך שהפר את החוק, כנראה שישלם הרבה יותר בבית משפט.

מדוע אם כך מפרסמים ממשיכים להתבע ולא מתקנים דרכם ועובדים לפי חוק הספאם?

ללא ספק התשובה לכך- כי זה משתלם!!!

ת"ק 1584-09-15 גידלביץ' נ' א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ, (פורסם)

בהתאם לסעיף 7 לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו".

הזכות לפרטיות הינה זכות יסוד במשפט הישראלי, המפר הוראה זו עליו החובה לפצות את הנפגע.

שליחת מסרונים אינם רק מטרד אלא גם מהווים נגיעה לתחום ההגנה על הפרטיות נקבע מפי המשנה לנשיא נאור בעע"מ 7744/10 המוסד לביטוח לאומי נ' מנגל (2012), פס' 5

ת"ק 44073-09-14 זילברג נ' "כיד" ערוץ הקניות בע"מ, (פורסם)

ניסיון החיים מלמד שדואר אלקטרוני שנשלח ליעדו אכן יגיע אליו, אלא אם כן קיימת סיבה לכך שמקורה למשל במערכת סינון דואר שמפעילה הנתבעת. לאחרונה קבעתי כי בנסיבות מסוג זה ניתן לאמץ חזקה שבעובדה שלפיה דואר אלקטרוני שנשלח ליעדו אכן הגיע אליו, אלא אם כן הוכיח הנמען אחרת.