חוק הספאם הופר בפעם המי יודע כמה ע"י חברת הום אנד מור – מודרני סחר ב.י. בע"מ

בפסק דין שניתן אך לאחרונה, נקבע כי הנתבעת חברת הום אנד מור, שלחה פרסומות (הספאם) לתובעת

וזאת על אף שהתובעת ביקשה מהנתבעת שתחדל לשלוח כאשר שלחה לה הודעת דוא"ל סירוב .

עניין זה מהווה הפרה של חוק הספאם.

"אם כן, אני סבורה כי עלה בידי התובעת להוכיח כי חרף שתי הודעות סירוב ששלחה לנתבעת,

הנתבעת המשיכה לשלוח לה 39 דברי פרסומת."

מה זה ספאם?

ספאם זה כינוי לפרסומות שאנחנו מקבלים לדוא"ל או בSMS או בכל דרך דיגיטלית בניגוד לרצוננו.

ביקשנו והסכמנו למשלוח הפרסומות, אזי לא מדובר בהפרה של הוראות חוק הספאם.

אם לא הסכמנו למשלוח פרסומות אזי העניין ייחשב כספאם.

הסכמנו וביקשנו להפסיק גם אז העניין ייחשב כהפרה של החוק.

השיקולים בקביעת הפיצוי בתביעות "ספאם" 

כידוע, חוק התקשורת קובע כי נדרשת הסכמה מפורשת מראש של הנמען

על מנת לשגר אליו דבר פרסומת למעט חריגים (סעיף 30א(ב) לחוק זה).

במקרה של הפרת הוראות החוק ניתן לפסוק לתבוע פיצויים לדוגמה

עד סך של 1,000 ש"ח בגין כל הודעה (סעיף 30א(י) לחוק התקשורת).

סכום זה הוא תקרה בלבד, ובקביעת גובה הפיצוי,

על בית המשפט להביא בחשבון בין היתר את השיקולים המפורטים בסעיף 30א(י)(3) לחוק:

אכיפה והרתעה כלפי מפר; מתן תמריץ לנמען למימוש זכויותיו; והיקפה של ההפרה.

בפסיקתו של בית המשפט העליון הותוו אמות המידה לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק

לפי סעיף 30א(י)(1) (ראו: רע"א 1954/14 חזני נ' הנגבי (4.8.2014) (להלן: עניין חזני)).

נקבע כי בקביעת הפיצוי על בית המשפט לשים לנגד עיניו שני סוגים של שיקולים:

הסוג הראשון מתמקד בנסיבות ביצוע ההפרה וכולל, בין היתר, את תוכן הפרסום (אם הוא פוגעני אם לאו);

את התנהגות הנתבע; את הרווח הצפוי לו מן הפרסום (ככל שניתן להעריכו);

את מספר דברי הפרסומת ששלח לתובע, וכמה הודעות נשלחו לכל כתובת

(אם מדובר במשלוח בודד לכל כתובת או בהפרה חוזרת ונשנית).

סוג שני של שיקולים שנדרש בית המשפט לשקול עניינו בשאיפה לעודד הגשת תביעות יעילות שמטרתן להגשים את תכליות החוק.

לשם כך יש לשקול את עלויות ניהול ההליך ביחס לתועלת שתופק ממנו.

נקבע כי יש לפסוק שכר טרחה והוצאות בסכום שבמכלול יהפוך את הגשתה לכדאית.