תביעה בגין ספאם: ירושלמי נגד שופמיינד – כל מה שחשוב לדעת
רקע התביעה על הודעות פרסומת
נועם ירושלמי הגיש תביעה נגד חברת שופמיינד בע"מ.
הטענה: החברה שלחה לו 45 הודעות פרסומת לא חוקיות.
מדובר בהפרת חוק התקשורת, סעיף 30א ("חוק הספאם").
התובע דרש פיצוי כספי של 45,000 ש"ח – 1,000 ש"ח לכל הודעה.
מה טענה הנתבעת – שופמיינד?
שופמיינד טענה שהתובע נרשם לאתרים שלה מרצונו.
ההרשמה בוצעה עם שם אחר – יונית ירושלמי.
לטענתה, כל הודעה כללה קישור להסרה מהדיוור.
היא הוסיפה: הודעת הסירוב שנשלחה כלל לא התקבלה.
מה קבע בית המשפט?
לא הוכחה הסכמה בכתב לקבלת פרסומות
החוק דורש הסכמה מראש ובכתב לקבלת דבר פרסומת.
שופמיינד לא הצליחה להוכיח שהתובע אישר זאת.
עדות נציגת החברה לא כללה מסמך ברור להסכמה.
לכן נקבע כי שופמיינד הפרה את החוק.
הודעת הסירוב והטיפול בה
התובע שלח הודעת סירוב למייל הייעודי של החברה.
עם זאת, הוא לא הוכיח שההודעה נשלחה בפועל.
למרות זאת, אין חובה להשתמש בקישור ההסרה בלבד.
הבחירה באפיק ההסרה נתונה בידי הנמען.
חזקת המסירה – כן, ההודעה התקבלה
מכתב ההתראה שנשלח בדואר רשום – התקבל.
בית המשפט קיבל את חזקת המסירה החוקית.
שופמיינד לא הצליחה להוכיח אחרת.
שאלת תום הלב של התובע
בית המשפט בחן את התנהלות התובע לאורך הדרך.
הוא המתין כחודשיים לפני שפעל נגד ההודעות.
הדבר העלה תהיות, אך לא שלל את זכאותו לפיצוי.
החוק לא מחייב את הנמען לפעול מיד.
האם ההודעות נחשבות ספאם?
כן.
ההודעות כללו תוכן פרסומי שנועד לעודד רכישה.
הן נשלחו ללא הסכמה מראש – ולכן מהוות ספאם.
גובה הפיצוי שנפסק
התובע קיבל פיצוי של 4,500 ש"ח בלבד.
הסכום כולל שקלול של תום לב והתנהלות כללית.
בנוסף נפסקו לו 1,125 ש"ח הוצאות משפט ושכר טרחה.
מסקנות חשובות לבעלי עסקים ולצרכנים
- חובה לקבל הסכמה בכתב לפני שליחת דיוור שיווקי.
- יש לנהל כתובת מייל להסרה באופן תקין ומתועד.
- מומלץ לשמור תיעוד מלא של הסכמות מצד הלקוח.
- צרכנים יכולים לתבוע פיצוי גם ללא הוכחת נזק.
לסיכום – מה למדנו מהפסיקה?
פסק הדין מחדד את אחריות המפרסם לפי חוק הספאם.
הוא גם מלמד שצרכנים יכולים להיאבק בהטרדה דיגיטלית.
אך עליהם לפעול בתום לב ולא "לצבור הודעות בכוונה".
כל צד נדרש לנהוג באחריות ובהגינות לפי הדין.
