חברת היפרטוי / טויס אר אס TOYS R US תשלם פיצוי בסך 15,600 ש"ח ללקוחת המשרד

פס"ד שניתן לפי ס' 79א כנגד חברת היפרטוי, פסק כי ישלמו 15,600 ש"ח פיצוי בגין ספאם ששלחו ללקוחת המשרד.

כב' השופטת ליאת ירון, מבית משפט השלום ברשל"צ, פסקה סכום נכבד זה בעבור 23 פרסומות שנתבעו כי נשלחו לא כדין.

מתוך כתבה שפורסמה במאקו 3.5.23 בעניין היפרטוי :

"בית משפט השלום בראשון לציון פסק כי חברת היפרטוי, המפעילה בישראל את רשת הצעצועים הבינלאומית TOYSRUS,

תשלם 15,600 שקל לאישה, בגין הפרה של חוק הספאם.

התובעת תבעה את חברת הצעצועים, שיושבת בראשון לציון, על סכום של 23 אלף שקל,

על כך ששלחה לה 23 דברי פרסומת למייל שלה בניגוד לחוק הספאם (סעיף 30א' לחוק התקשורת).

התובעת טענה שטויס אר אס המשיכה לשלוח לה פרסומות,

גם לאחר שכתבה לה הודעת סירוב וגם לאחר משלוח מכתב התראה.

התובעת, שיוצגה על ידי משרד שנפ ושות' עורכי דין ועו"ד עמית זילברג,

טענה שהיא לא זוכרת שנתנה את הסכמתה המפורשת, מראש ובכתב, לקבלת תוכן פרסומי מהיפרטוי,

וגם אם נתנה את הסכמתה, היא יכולה לחזור בה ולבקש שחברת הצעצועים

תפסיק לשלוח לה דברי פרסומת נוספים.

לפיכך, באוקטובר 2020 התובעת שלחה הודעת סירוב במייל ובדצמבר 2020 אף שלחה להיפרטוי מכתב התראה,

בו ביקשה לפצותה בגין הפרותיה את הוראות החוק ולהפסיק את שיגור הפרסומות.

התובעת מציינת כי קיבלה עוד 4 הודעות מטרידות נוספות בטרם פנייתה טופלה.

התובעת ביקשה פיצויים של 1,000 שקלים לכל דבר פרסומת שקיבלה בניגוד לחוק. היפרטוי

היפרטוי טענה בכתב ההגנה שלה כי מדובר בתביעת סרק, קנטרנית וטורדנית,

וכי התובעת נרשמה מרצונה החופשי אל רשימת התפוצה של טויס אר אס,

והסכימה לקבל ממנה הודעות פרסומת.

החברה טענה גם כי התובעת יכולה הייתה להסיר את עצמה מרשימת התפוצה בקלות על ידי לחיצה על "הסר",

אך היא בחרה לשלוח לה הודעה באמצעות המייל, אותה היא לא קיבלה.

בהיפרטוי טענו כי ההודעה ששלחה התובעת הייתה בעיצומו של הסגר השני של מגפת הקורונה,

כוח האדם שעבד באותו זמן היה מצומצם מאוד, ונוצר עומס חריג במייל שלהם.

כתוצאה מכך ייתכן שגם הודעת הביטול בכלל לא התקבלה.

בסופו של דבר, השופטת ליאת ירון פסקה כאמור כי התובעת תקבל פיצוי של 15,6000 שקלים מחברת היפרטוי.

מדוע הפרסום בשיטה זו משתלם לחברות?

עו"ד זילברג מסביר:

"עד לפני 20 שנה בערך, כל העסקים בארץ נדרשו להוציא סכומי עתק על פרסום  –

שלטי חוצות/פרסומות בטלוויזיה ורדיו, עיתונות, דואר, פקסים.

כיום, בלחיצת כפתור ובעלות של 'שקל תשעים' מפרסם משגר מיליוני הודעות למיליוני נמענים – ישירות לכף ידם,

תוך קבלת אינדיקציה כמה קראו/נפתחו/קיימים וכו'.

מתוך מיליוני הפרסומות, נניח ורק מאית האחוז ירכשו מחברות אלו, לעומת אולי אלפית האחוז, במקרה הטוב, שיתבעו אותם, ללא ספק העניין משתלם לחברות".

מה נחשב להפרת החוק הספאם?

1. הסכמה מפורשת – על מנת לשלוח לנמען פרסומות, על המפרסם להחזיק בידו הסכמה מפורשת מראש ובכתב או בהודעת דוא"ל או מוקלטת.
   ככל שלמפרסם אין הסכמה שכזו – אסור לו לשלוח אליכם פרסומות.
2. מפרסם אשר שולח פרסומות ללא האפשרות להסיר באמצעות משלוח הודעה חוזרת, חוטא ללשון החוק.
3. אם ביקשתם שיסירו אתכם ויפסיקו לשלוח לכם פרסומות, ועדיין שלחו, מגיע לכם פיצוי לפי החוק.
4. מפרסם המשגר דבר פרסומת בדוא"ל ואינו מציין בשורת הנושא את המילה "פרסומת"
   ו/או לא מציין את שמו ופרטיו (כתובת, טל', כתובת דוא"ל למשלוח הודעות סירוב) חוטא ללשון החוק וצפוי לפצות בגין הפרות חוק אלו.
5. חריג 1– תעמולת בחירות אינה נחשבת להפרת החוק – המחוקק דאג להגן על עצמו.
6. חריג 2 – עמותות יכולות לשלוח בקשה לתרומה (חד פעמית) ובלבד שעומדות בשאר דרישות החוק.
7. חריג 3 – כשאנחנו רוכשים מעסק ונותנים את הפרטים והעסק מאפשר לנו לסרב למשלוח פרסומות ולא סירבנו, אזי – הסכמנו.

מה עושים כדי לבצע אכיפה אזרחית יעילה?

"המחוקק הטיל את אכיפת החוק על האזרח.

לצערנו, אין משטרת ספאם ולמשטרת ישראל אין מספיק משאבים על מנת להגיע לנושא הכה חשוב הזה",

אומר זילברג.

"לכן, לאזרח ישנן 2 אפשרויות:

1. לתבוע בתביעות קטנות וללמוד בכך שיעור באזרחות, כאשר סיכויי הזכייה בתיקים מסוג זה לרוב גבוהים.

2. לפנות לעו"ד שייצג אותו.

"כך או אחרת, ברוב המוחלט של המקרים העניין משתלם, תופסים 2 ציפורים במכה,

הראשונה – מפסיקים את המחדל ומבצעים אכיפה אזרחית יעילה כמצוות המחוקק,

השנייה, מקבלים פיצוי ראוי בעבור השליחות.

נראה כי תופעת הספאם כנראה לא באמת תחדל, שכן כפי שהראינו, העניין משתלם למפרסמים".